פתרון לאזורים ה“מתים” בתהליך אטימת הכלים מזכוכית
אם אתם עובדים עם תנורי אטימה, אתם בוודאי מכירים את התסכול שנגרם על ידי “אזורים מתים”. זה קורה כל הזמן – יש לנו חלק שיש לו צורה מוזרה או גאומטריה מורכבת, והוא חוסם את החום מלהגיע למקום הנכון. התוצאה? לחץ לא אחיד על הזכוכית, והיא נשברת בדיוק ברגע שחשבנו שהכל בסדר. זו סיוט.
כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בצינורות אינפרא-אדום מקוורץ שקוף.
הסיבה? חימום באמצעות זרימת אוויר הוא טוב, אך הוא איטי ולפעמים לא יעיל. אינפרא-אדום שונה – הוא לא מתחשב באוויר; הוא עובר ישר דרך הצינור ופוגע ישירות במשטח הזכוכית.
למה קוורץ שקוף?
אנו משתמשים בקוורץ שקוף מכיוון שהוא בעצם “חלון” לקרינה בגלים קצרים. הוא מאפשר לחום לעבור דרך דפנות הצינור, במקום שהחום ייספג בו. כך החום מגיע באמת לזכוכית, ולא רק מחמם את הצינור עצמו.
אם אתם עובדים עם כלים שיש להם צוואר צר או בסיס עמוק, אתם זקוקים לחימום ישיר. זו הדרך היחידה לוודא שכל חלק בכלי יקבל את החום הנדרש.
ארגון נכון של הצינורות
אנו לא פשוט שמים שם נורה ענקית ומקווים לטוב. זה לא יעבוד. במקום זאת, אנו משתמשים בשרשראות של צינורות קטנים יותר, שמקיפים את החלק שצריך להתחמם. בנוסף, ניתן לחבר את הצינורות האלו לאזורים שונים, מה שמאפשר שליטה טובה יותר בטמפרטורה באזורים השונים של הכלי.
אך יש בעיה אחת – רמת החום הגבוהה יוצרת לחץ רב על הצינורות. אם מאווררי הקירור אינם יעילים, הצינורות יינזקו במהירות. אם הקצוות של הצינורות נהיים חמים מדי, הם יישרפו. יש לעקוב אחר זרימת האוויר.
שמירה על הצינורות
החדשות הטובות הן שהצינורות האלו ניתנים להחלפה בקלות. אנו שומרים על תקנים קבועים, כך שכשהנורה נהרסת, ניתן להחליפה בקלות, בלי לפרק את כל התנור.
אך יש אזהרה אחת חשובה: יש להשתמש בכפפות!
קוורץ שקוף שונא שמנים. טביעת אצבע אחת יכולה ליצור נקודת חום קטנה, וזה יכול לגרום לשבירת הצינור. יש לשמור על הצינורות נקיים, ולוודא שהחיבורים טובים. כך תקבלו כיסוי מלא של כל האזורים הקשים.