התמודדות עם אזורים קרים בכלי זכוכית בעלי צורות מוזרות
אם אי פעם עבדתם עם בקבוקי ניסוי, מתקני חימום או ציוד מעבדה מיוחד, אתם יודעים מה זה אומר – אזורים קרים בגוף הזכוכית. אתם שם את הכלי בתנור רגיל, וחושבים שהכל בסדר, אך האוויר לא מצליח להגיע לאותם אזורים קשים לגישה.
התוצאה? לחץ לא אחיד על הזכוכית. וכולנו יודעים לאן זה מוביל – הזכוכית נשברת, ואתם חוזרים לנקודת ההתחלה.
למה קרינת אינפרא-אדום עובדת
האוויר הוא “עצלן” – הוא לא אוהב להגיע למקומות צפופים. לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים.
במקום להסתמך על אוויר חם שנע בחדר, קרינת האינפרא-אדום נעה בקווים ישרים ופוגעת ישירות בזכוכית. כדי לוודא שאין אזורים שלא מקבלים חום, אנו מסדרים את המנורות במבנה מרובה זוויות. בצורה זו, החום מגיע לכל חלק של הזכוכית.
פרטים על חום ואנרגיה
כדי שהזכוכית תגיע מהר לטמפרטורה הרצויה, צריך הרבה אנרגיה בשטח קטן. בדרך כלל אנו משתמשים בצינורות הלוגן של קוורץ. הם עמידים ולא נשברים גם בטמפרטורות גבוהות. כאשר משתמשים בצינורות אלו, מתקבלת עוצמת חום גבוהה, מה שמאפשר את התהליך במהירות.
אך יש צורך להיות זהירים – יש לוודא שהמתח החשמלי נכון. אם מחברים מנורה בעלת מתח של 230V למערכת בעלת מתח של 400V, המנורה עלולה להישבר מיד. מצד שני, אם המתח נמוך מדי, החום יהיה נמוך, וזמן התהליך יהיה ארוך יותר. זו בעיה שצריך לפתור.
הגדרת המערכת (והקשיים)
אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7s או SK15. למה? כי הם פשוטים לשימוש. אם המנורה נשברת, הטכנאי יכול פשוט להחליף אותה, בלי לצטרך לחבר מחדש את כל המערכת.
יש לזכור שמערכות אלו פולטות כמויות גדולות של חום. אם מכניסים יותר מדי מנורות לחדר קטן, הרכיבים האלקטרוניים עלולים להיפגע. ה-PLC והחיישנים שלכם לא יכולים לעמוד בכמויות החום האלו. ודאו שיש לכם מאווררים ומשקעי חום טובים, אחרת תצטרכו להחליף את הרכיבים האלו במהירות.